רואים שקוף כתבה ששווה הצצה מאת יגאל קרט

 אחרי שכתבתי אתמול על העבדות הטכנולוגית , היום בבוקר צדה את עיני כתבה מקסימה מקפה דה מרקר שכתב יגאל קרט , מביאה נקודת מבט דומה ואולי נוספת לאותו עניין , האמת היא שכתבות כאלו אף פעם אני לא ממש יודעת אם לשייך לכאן או ללאן נושבת הרוח  שגם שם נושא הטכנולוגיה מול האנושות   עולה לי לא פעם בכתיבה ,לשניהם הם מתאימים 


רואים  שקוף מאת יגאל קרט
פורסם לראשונה בקפה דה מרקר

© Lila

בזמן האחרון שמתי לב, כי יותר ויותר אנשים בהם אני נתקל הפסיקו להסתכל לכיוון שלי. כאילו הייתי שקוף, עשוי מאוויר. אני תוהה מה הסיבה שהם מסתגרים בתוך עצמם ומפגינים ניכור. אני מבחין כי יש להם טלפון סלולרי ביד, עם מסך רחב וחכם, מהסוג החולב את ארנקך בשלושים ושישה תשלומים חודשיים ורצופים

אתה מתבונן באנשים האלו וחש בדידות

יש בעיר מסיבה, ואתה לא מוזמן

     אני בתור בבנק. לצידי עומד אחד עם מכשיר כזה, בוהה במסך שלו, נוגע בו, מלטף אותו. מהרגע שהוא מרגיש כי קלטתי אותו, הפרצוף שלו מתאמץ להסתיר הבעה אנושית.

אנשים שמרגישים  כי מתבוננים בהם, מתנהגים בצורה משונה. מנסים להראות לך שבכלל לא איכפת להם שאתה בוהה בהם.  כאילו שהם לא שמים עליך בכלל.  מהרגע שהם מתחילים עם המשחק  הזה, הם מוכיחים בדיוק את ההיפך. 
אחרת הם לא היו במשחק. האצבע של הנ"ל ממשיכה לפלרטט על המסך. השפתיים שלו קפוצות. התור שלו מגיע. האיש נמוג.

אני מסתכל על הבבואה שלי המשתקפת מקירות הזכוכית שבכניסה לסניף, על מנת לוודא שאני קיים.

 להמשך קריאה בקפה דה מרקר 

תודה רבה ליגאל על הכתבה
נפגש ברשת